המים לא רק יסוד קיומנו הפיזי, הם גם יסוד קיומנו הרוחני.

גם דוד המלך  בנדודיו במדבר הצחיח והיבש אומר: “צמאה לך נפשי , כמהה לך בשרי בארץ ציה ועייף בלי מים”.

המים משמשים אצלו גם כמקור חיים פיזיים וגם רוחניים.

דוד המלך רואה את מי המקווה כמקור של אמונה, תקווה וציפייה לדבקות רוחנית.

האם שמתם לב שהחתן מתחת לחופה אינו אומר לכלתו “הרי את נשואה לי “או “הרי את אשתי “

אלא: , הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל”.

כי על החיים המשותפים של בני הזוג נסוכה קדושה.

קדושה היא ערך עליון והרמוניה האמורים ללוות את המשפחה החדשה לאורך כל החיים.

כח פעולתם של זכר ונקבה

עולמות שלמים תלויים בנו , במעשינו. כמה הדבר מחייב אותנו לדקדק בכל פרט ופרט מדיני התורה לא פחות ממה שמדקדק המדען בכור האטומי בהוראות שהוא מקבל!

הדברים נכונים לגבי המצוות כולן, ויש להן השלכות מיוחדות לגבי עניין מצות טהרת המשפחה, שהיא יסוד הבית היהודי ואחת המצוות החמורות בתורתנו הקדושה.

הקשר בין הזכר לנקבה – יש לו משמעות נשגבה ועצומה בעולמות העליונים ,ספרי הקבלה  עוסקים בכך רבות מאוד.

על ידי החיבור של הזכר לנקבה יכולים העולמות העליונים לפעול ביתר תיאום ושילוב , ומכוחם מושפע שפע אורה , טובה וברכה.

מכאן נבין ,מדוע כה רבה החשיבות שהתורה מייחסת לעניין “שלום בית” עד שהקב”ה “מוכן” שימחק שמו במים ובלבד שישרור השלום בין איש לאשתו. 

שלום בית והקשר בין בני הזוג משפיעים השפעה עצומה בעולמות העליונים.

מחזור האישה כידוע הוא תוצאה של ביצית בשלה שיצאה מן השחלה על מנת להפגש עם הזרע ויחד ליצור חיים חדשים.

ביצית שאינה מופרית ע”י זרע עם הדם שהצטבר ברחם מופרשים החוצה והם נקראים דם נידה,

וכיוון שלביצית היתה אופציה של יצירת חיים חדשים , שלא באה למימוש יש כאן מעין מוות או חוסר מימוש של חיים.

היציאה מן המים החיים של המקווה הבנוי כדין דומה ללידה  חדשה של האישה בטהרה גדולה.

ולכן טהרת המשפחה פירושה שמירה על התרחקות והתקרבות בזמנים הנכונים.

ברכה רבה יש בעצם תקופת ההרחקה בכך שהיא מחדשת את האהבה והחיבה ההדדיים והציפיה לטבילה במקווה מגדילה את הגעגועים בין בני הזוג.